Nos sages ז״ל ont institué de dire en Israël la Bérakha de Barekh Alénou (prière de l’hiver), le 7 Héchvan soit plus tôt que la diaspora, bien que logiquement Barekh Alénou aurait dû correspondre avec le moment où l’on mentionne Machiv Aroua’h à Chémini Atséret.
Voici quelques réponses :
a) Nos maîtres se sont souciés des pèlerins qui se rendaient à Yérouchalaïm et qui devaient reprendre la route après les fêtes. Ils ont estimé, qu’à partir du 7 Héchvan, tous les pèlerins, même les plus éloignés géographiquement de l’endroit du Beth Hamikdach, étaient assurément arrivés chez eux.
b) Du fait qu’Israël est une terre aride et qu’elle a besoin de beaucoup plus de pluie. En dehors d'Israël, nous commencerons à demander les pluies 60 jours après les fêtes, car ce problème ne se pose pas, par contre, les pays qui souffrent de sécheresse, feront comme en Israël.
En été :
בָּרְכֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
En Hiver :
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire